בניגוד לכל ההבטחות ולבניית הציפיות המתמשכת, הפרק הראשון של "האח הגדול" היה יריית פתיחה מביכה, משעממת ורצופה בתקלות. רק הזמן יוכיח אם מה שיווצר בסיר הלחץ החווילתי, שכולל לא פחות מ-16 מתמודדים, יצליח גם לייצר עניין בקרב הצופים.
זה התחיל סופסוף. אחרי כל ההבטחות, אחרי מסע יחסי ציבור ופמפום טלוויזיוני על גבול הגועל, כאשר המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. הפרק הראשון שהתיימר להיות לא פחות מאירוע מכונן, מסיבת המאה ומה לא בעצם, הסתיים לו בקול ענות חלושה. כגודל ההבטחות, כך גם האכזבה: על זה הייתה כל המהומה? אולי מצמצתי, אולי הפסדתי משהו בלי לשים לב?
אחרי הספירה לאחור, תוכניות התדמית, הראיונות, הפרצופים המטושטשים וכל מידע הכזב שמטרתו הייתה לזרוע בלבול, נחשפו בפנינו חמישה עשר המתמודדים שהובטחו לנו במשך השבוע וכאילו זה לא המוני מספיק, נוסף בהפתעה מתמודד נוסף, שישה עשר במספר, שזהותו אמורה לרתק, לזעזע ולהוות את שיאו של פרק הפתיחה.
שטיפת המוח המתמשכת, שרבבות צופי ערוץ 2 עברו לאחרונה, הביאה רבים מדי להתגודד מול המסך, כאילו עומדים לחשוף בפנינו גיבורי תרבות ותיקים נוסח יודה, נינט או ויקה פינקלשטיין. אך לא היא:
איך שלא תסתכלו על זה, פרק הפתיחה כולו, הציג בפנינו משחק ריאליטי חדש-ישן (מי אמר פרויקט Y), לא מרגש יותר ולא שונה מעוד הרבה פורמטים אחרים, ושישה עשר אנשים משעממים שאנחנו לא מכירים וגם לא ממש מעוניינים להכיר.
אשר, אשנבאי בדואר טבריה, נכנס אמש לנעלי האנדרדוג הגדולות של משה-מלצר-חולון ויהיה מעתה סגור באותו חלל עם קרן, הריץ' ביץ' מהרצליה פיתוח ששונאת פרחות ועם מנהלת משמרת בחנות בגדים באשקלון, עינב בובליל, שהיא על תקן הפרחה ששונאת צפוניות.
תחת אותה קורת גג יתגורר גם המושבניק המסוקס שלא מחפש סטוצים ועוד שני שרלילים ממין זכר, האחד הוא ערן, הייטקיסט שמתגאה בנרקיסיזם ושי שטרית, איש עסקים חלש בחשבון, שמתגאה בכך שספר מעל אלף נשים בעברו.
על מנת למלא את כל משבצות הסטריאוטיפים, יש גם ערבייה אחת שרוצה לשבור לנו את כל הסטיגמות שיש לנו על ערבים, הומו אחד שלא מנסה לשבור שום סטיגמה ושגרר אחריו את אחיו התאום והקונטרה הגברית שלו, שעובד בחנות חשמל.
חוץ מזה הסתובבו שם כמה בלונדיניות בביקיני שהתקשיתי להבדיל ביניהן, אבל אני זוכר שאחת מהן היא עולה חדשה מרוסיה, שציינה שהיא לא טיפשה (לא קשה לראות לאן זה הולך). כדי שלא נפספס אף גוון באוכלוסייה קיבלנו גם אימא לתאומים, גבר רגיש שעובד בקרקס ומתחבר לנשיותו ועוד בחורה שחזרה בשאלה, למקרה שמישהו ממש מתעקש.
סביר היה להניח שהעובדה שמאלצים אנשים שהיו זרים זה לזה לחיות בצפיפות, בלי מסממי תודעה כגון טלוויזיה, רדיו או אפילו אייפוד, תעודד אותם לחשוף את כל הצהוב של שותפיהם לווילה, לקול אנחות ההנאה של כולנו.
אבל למרות כל הניסיונות להפוך את פרק הפתיחה לאירוע גדול, הוא היה מפגש היכרות לא מעניין עם עובדות חבוטות כמו חמישים המצלמות המופעלות בווילה, ושהתרועה הרמה היחידה שהייתה בו הייתה זו של בעיות סאונד הקשות לכל אורכו. לאור בניית הציפיות הגבוהה ראוי היה לפחות לדאוג לשלמות בנושא הטכני.
המגישים, ארז טל ואסי עזר ליוו אירוע משמים בפרטי מידע ובהלצות מעוררות ייאוש. ההפתעה שהייתה אמורה לספק את שיאו של הפרק הייתה צירופו של אביה של אחת המתמודדות כמשתתף נוסף, שעד אתמול אף אחד, כולל המתמודדת, לא ידע את זהותו.
מאחר שאיש מהצופים לא הכיר את זהותם של חמישה עשר המתמודדים, לא הייתה לנו סיבה להתרגש מהוספת המתמודד יוסי, קבלן מאשקלון ואביה של עינב בובליל, מנהלת משמרת בחנות בגדים, אשקלון. בעוד עינב הייתה היחידה שהתרגשה מהחשיפה המרעישה, נותרנו אנחנו עם אנטי קליימקס מצלצל.
זה התחיל סופסוף. אחרי כל ההבטחות, אחרי מסע יחסי ציבור ופמפום טלוויזיוני על גבול הגועל, כאשר המטרה מקדשת כמעט את כל האמצעים. הפרק הראשון שהתיימר להיות לא פחות מאירוע מכונן, מסיבת המאה ומה לא בעצם, הסתיים לו בקול ענות חלושה. כגודל ההבטחות, כך גם האכזבה: על זה הייתה כל המהומה? אולי מצמצתי, אולי הפסדתי משהו בלי לשים לב?
אחרי הספירה לאחור, תוכניות התדמית, הראיונות, הפרצופים המטושטשים וכל מידע הכזב שמטרתו הייתה לזרוע בלבול, נחשפו בפנינו חמישה עשר המתמודדים שהובטחו לנו במשך השבוע וכאילו זה לא המוני מספיק, נוסף בהפתעה מתמודד נוסף, שישה עשר במספר, שזהותו אמורה לרתק, לזעזע ולהוות את שיאו של פרק הפתיחה.
שטיפת המוח המתמשכת, שרבבות צופי ערוץ 2 עברו לאחרונה, הביאה רבים מדי להתגודד מול המסך, כאילו עומדים לחשוף בפנינו גיבורי תרבות ותיקים נוסח יודה, נינט או ויקה פינקלשטיין. אך לא היא:
איך שלא תסתכלו על זה, פרק הפתיחה כולו, הציג בפנינו משחק ריאליטי חדש-ישן (מי אמר פרויקט Y), לא מרגש יותר ולא שונה מעוד הרבה פורמטים אחרים, ושישה עשר אנשים משעממים שאנחנו לא מכירים וגם לא ממש מעוניינים להכיר.
אשר, אשנבאי בדואר טבריה, נכנס אמש לנעלי האנדרדוג הגדולות של משה-מלצר-חולון ויהיה מעתה סגור באותו חלל עם קרן, הריץ' ביץ' מהרצליה פיתוח ששונאת פרחות ועם מנהלת משמרת בחנות בגדים באשקלון, עינב בובליל, שהיא על תקן הפרחה ששונאת צפוניות.
תחת אותה קורת גג יתגורר גם המושבניק המסוקס שלא מחפש סטוצים ועוד שני שרלילים ממין זכר, האחד הוא ערן, הייטקיסט שמתגאה בנרקיסיזם ושי שטרית, איש עסקים חלש בחשבון, שמתגאה בכך שספר מעל אלף נשים בעברו.
על מנת למלא את כל משבצות הסטריאוטיפים, יש גם ערבייה אחת שרוצה לשבור לנו את כל הסטיגמות שיש לנו על ערבים, הומו אחד שלא מנסה לשבור שום סטיגמה ושגרר אחריו את אחיו התאום והקונטרה הגברית שלו, שעובד בחנות חשמל.
חוץ מזה הסתובבו שם כמה בלונדיניות בביקיני שהתקשיתי להבדיל ביניהן, אבל אני זוכר שאחת מהן היא עולה חדשה מרוסיה, שציינה שהיא לא טיפשה (לא קשה לראות לאן זה הולך). כדי שלא נפספס אף גוון באוכלוסייה קיבלנו גם אימא לתאומים, גבר רגיש שעובד בקרקס ומתחבר לנשיותו ועוד בחורה שחזרה בשאלה, למקרה שמישהו ממש מתעקש.
סביר היה להניח שהעובדה שמאלצים אנשים שהיו זרים זה לזה לחיות בצפיפות, בלי מסממי תודעה כגון טלוויזיה, רדיו או אפילו אייפוד, תעודד אותם לחשוף את כל הצהוב של שותפיהם לווילה, לקול אנחות ההנאה של כולנו.
אבל למרות כל הניסיונות להפוך את פרק הפתיחה לאירוע גדול, הוא היה מפגש היכרות לא מעניין עם עובדות חבוטות כמו חמישים המצלמות המופעלות בווילה, ושהתרועה הרמה היחידה שהייתה בו הייתה זו של בעיות סאונד הקשות לכל אורכו. לאור בניית הציפיות הגבוהה ראוי היה לפחות לדאוג לשלמות בנושא הטכני.
המגישים, ארז טל ואסי עזר ליוו אירוע משמים בפרטי מידע ובהלצות מעוררות ייאוש. ההפתעה שהייתה אמורה לספק את שיאו של הפרק הייתה צירופו של אביה של אחת המתמודדות כמשתתף נוסף, שעד אתמול אף אחד, כולל המתמודדת, לא ידע את זהותו.
מאחר שאיש מהצופים לא הכיר את זהותם של חמישה עשר המתמודדים, לא הייתה לנו סיבה להתרגש מהוספת המתמודד יוסי, קבלן מאשקלון ואביה של עינב בובליל, מנהלת משמרת בחנות בגדים, אשקלון. בעוד עינב הייתה היחידה שהתרגשה מהחשיפה המרעישה, נותרנו אנחנו עם אנטי קליימקס מצלצל.
מקור הידיעה: NRG
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה