"על מים סוערים" שישודר הערב הוא סרט תיעודי מצמרר אך מלא אופטימיות מתעד שני נוכלים שהוריקן קתרינה סחף את חייהם ומוכיח: "יס וי קן"
עשרה ימים אחרי הוריקן קתרינה יצאו בני הזוג טיה לסין וקרל דיל מביתם ונסעו ללואיזיאנה: היה להם רעיון כללי לסרט תיעודי, אבל הכל השתנה כשבמקלט של הצלב האדום הם פגשו את הזוג המקומי קימברלי וסקוט, שהציעו לזוג הניו יורקי צילומים נדירים של הסופה. בין הזוגות - השחור, העברייני והעני, הלבן, המקצועי והבורגני - נרקם קשר עמוק, שממנו יצא הסרט "על מים סוערים", שזכה בסאנדנס והיה מועמד באוסקר האחרון.
"יצאנו עם קימברלי וסקוט למסע של שנתיים, כי רצינו לראות לאן החיים שלהם יילכו אחרי האסון", מספרת לסין. "הם סיקרנו אותנו, כי הם היו נוכלים, לפי הגדרתם. הם היו חלק מהשוליים של החברה. אבל כשהגיע הזמן, האנושיות שלהם גברה על הכל, ובסרט אנחנו רואים אותם במיטבם. זה סרט על אומץ, על הישרדות".
לסין עצמה היא דור שלישי לשואה. סבה שרד את אושוויץ, סבתה ואמה ברחו מגטו לודג' ועברו מסע ייסורים ארוך עד שהגיעו לארצות הברית. "זה כמובן יוצר הבנה מסוימת, אמפתיה ומודעות", היא אומרת. "לאנשים - גם בשואה, גם בקתרינה - יש גאווה לגבי האופן שבו הם הצליחו לשרוד, אבל גם עצב עמוק לגבי הדברים שראו וחוו. כמובן שהחוויות שונות. סדרי הגודל שונים, אחרי קתרינה אנשים יכלו לחזור הביתה. אבל בכל זאת, 1,600 איש נהרגו. החוויה הזאת, שהממשלה נוטשת את האזרח בדיוק כשהוא הכי זקוק לה, דומה".
הסרט מספר סיפור אופטימי, של ניצחון. הזוג המקומי, שאיבד הכל, מנסה לבנות את החיים מחדש. "לא רצינו להראות את הכעס", מסבירה לסין. "רצינו להראות את האמונה הדתית שלהם, למשל, איך היא עזרה להם להמשיך הלאה. אני, כמובן, יהודייה, והיהדות עזרה לסבתא שלי לשרוד את מלחמת העולם. אנחנו מראים אותם כשורדים חזקים, לא כקורבנות. זה שהשאירו אותם מאחור לא אומר שהם צריכים ללכת כצאן לטבח. הם צריכים להציל את עצמם ואת הקהילה שלהם".
היום תיפתח עונת ההוריקנים בארצות הברית, ארבע שנים אחרי קתרינה. לסין חושבת שהאמריקאים כבר שכחו, ומקווה שהסרט שלה יעזור להם להיזכר.
"יש לנו זיכרון קצר מאוד", היא צוחקת במרירות. "בניו אורלינס יש עדיין מרחבים שלמים שפשוט הפכו לביצות. העיר עדיין נאבקת על חייה, והסכרים יכולים להתפרץ שוב. ההבדל היחיד הוא שבוש כבר לא בשלטון".
"על מים סוערים" קופץ בין הצילומים המקוריים של קימברלי, שקיבלה מצלמת וידיאו ממש לפני האסון ותיעדה מקרוב את התפרקות העיר, ובין ההווה - 2,000 שעות צילום שנערכו היטב. "רצינו להראות איך זיכרונות טראומטיים פוגעים בהווה שלנו", מסבירה לסין.
הפרויקט החדש של לסין ודיל קרוב אלינו במיוחד: הם מתעדים את סיפור ההישרדות של ניצולה מגטו ורשה, שהייתה ילדה בת 12 כשהתחילה המלחמה, וכוונתם - אם ימצאו מימון - ליצור סרט תיעודי מאויר. "ואלס עם באשיר", מודה לסין, היה השראה מצוינת.
"על מים סוערים", יס דוקו, היום (שני ), 22:00
עשרה ימים אחרי הוריקן קתרינה יצאו בני הזוג טיה לסין וקרל דיל מביתם ונסעו ללואיזיאנה: היה להם רעיון כללי לסרט תיעודי, אבל הכל השתנה כשבמקלט של הצלב האדום הם פגשו את הזוג המקומי קימברלי וסקוט, שהציעו לזוג הניו יורקי צילומים נדירים של הסופה. בין הזוגות - השחור, העברייני והעני, הלבן, המקצועי והבורגני - נרקם קשר עמוק, שממנו יצא הסרט "על מים סוערים", שזכה בסאנדנס והיה מועמד באוסקר האחרון.
"יצאנו עם קימברלי וסקוט למסע של שנתיים, כי רצינו לראות לאן החיים שלהם יילכו אחרי האסון", מספרת לסין. "הם סיקרנו אותנו, כי הם היו נוכלים, לפי הגדרתם. הם היו חלק מהשוליים של החברה. אבל כשהגיע הזמן, האנושיות שלהם גברה על הכל, ובסרט אנחנו רואים אותם במיטבם. זה סרט על אומץ, על הישרדות".
לסין עצמה היא דור שלישי לשואה. סבה שרד את אושוויץ, סבתה ואמה ברחו מגטו לודג' ועברו מסע ייסורים ארוך עד שהגיעו לארצות הברית. "זה כמובן יוצר הבנה מסוימת, אמפתיה ומודעות", היא אומרת. "לאנשים - גם בשואה, גם בקתרינה - יש גאווה לגבי האופן שבו הם הצליחו לשרוד, אבל גם עצב עמוק לגבי הדברים שראו וחוו. כמובן שהחוויות שונות. סדרי הגודל שונים, אחרי קתרינה אנשים יכלו לחזור הביתה. אבל בכל זאת, 1,600 איש נהרגו. החוויה הזאת, שהממשלה נוטשת את האזרח בדיוק כשהוא הכי זקוק לה, דומה".
הסרט מספר סיפור אופטימי, של ניצחון. הזוג המקומי, שאיבד הכל, מנסה לבנות את החיים מחדש. "לא רצינו להראות את הכעס", מסבירה לסין. "רצינו להראות את האמונה הדתית שלהם, למשל, איך היא עזרה להם להמשיך הלאה. אני, כמובן, יהודייה, והיהדות עזרה לסבתא שלי לשרוד את מלחמת העולם. אנחנו מראים אותם כשורדים חזקים, לא כקורבנות. זה שהשאירו אותם מאחור לא אומר שהם צריכים ללכת כצאן לטבח. הם צריכים להציל את עצמם ואת הקהילה שלהם".
היום תיפתח עונת ההוריקנים בארצות הברית, ארבע שנים אחרי קתרינה. לסין חושבת שהאמריקאים כבר שכחו, ומקווה שהסרט שלה יעזור להם להיזכר.
"יש לנו זיכרון קצר מאוד", היא צוחקת במרירות. "בניו אורלינס יש עדיין מרחבים שלמים שפשוט הפכו לביצות. העיר עדיין נאבקת על חייה, והסכרים יכולים להתפרץ שוב. ההבדל היחיד הוא שבוש כבר לא בשלטון".
"על מים סוערים" קופץ בין הצילומים המקוריים של קימברלי, שקיבלה מצלמת וידיאו ממש לפני האסון ותיעדה מקרוב את התפרקות העיר, ובין ההווה - 2,000 שעות צילום שנערכו היטב. "רצינו להראות איך זיכרונות טראומטיים פוגעים בהווה שלנו", מסבירה לסין.
הפרויקט החדש של לסין ודיל קרוב אלינו במיוחד: הם מתעדים את סיפור ההישרדות של ניצולה מגטו ורשה, שהייתה ילדה בת 12 כשהתחילה המלחמה, וכוונתם - אם ימצאו מימון - ליצור סרט תיעודי מאויר. "ואלס עם באשיר", מודה לסין, היה השראה מצוינת.
"על מים סוערים", יס דוקו, היום (שני ), 22:00
מאת: מעריב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה