יום שבת, 14 ביוני 2008

קיצור תולדות הרוק ב "יס דוקו"



הבי.בי.סי מפרקת לגורמים את המושג העצום הזה שנקרא "מוזיקת רוק". התוצאה היא מסמך מרתק בשבעה פרקים שחולף על פני תקופות, צלילים ונתיבי חיים. חבל רק ששבע שעות אינן מספיקות להכיל את המפרט העצום של המוזיקה הזו, על מגוון הלהקות והאמנים שחלפו בה עם השנים .


הסדרה הדוקומנטרית מבית הבי.בי.סי, "תולדות הרוק", מסקרת בשבעה פרקים את תחנות הרוק הגדולות.

"תולדות הרוק" היא סדרת חובה לכל מי שאוהב מוזיקה, ויותר ממוזיקה, אוהב את הסיפורים שמסתתרים מאחורי הגיטרות, אורות הבמה, תלבושות הגלאם והשירים שנכתבו בלילות על ידי גדולי הז'אנר. עם זאת, חסרים מרכיבים שמפאת עריכת הסדרה בשבעה פרקים בלבד הפכו אותה לחסרה - "הביטלס" (ויש שיתווכחו האם "הביטלס" היו להקת פופ או רוק), ו"הדלתות" לא מופיעים בסדרה, גם ג'ימי הנדריקס ו"רדיוהד" הם נעלם אחד גדול.

בפרק הראשון של הסדרה, שתוקרן החל מיום א' הקרוב ב"יס", מתחילים מנקודת האפס, שנת 1965, בה ילדי הפרברים של לונדון החלו לשמוע מוזיקת בלוז שהגיעה ממועדוני השחורים בארצות הברית.

לדור המייסדים של הרוק יש ייצוג מכובד בסדרה - מ"האבנים המתגלגלות" ועד ל"קינקס" ול-"The Who". זוהי חזרה מרתקת אל נקודת הפתיחה בה דור שלם מאס בשירי הפופ המתקתקים של שנות ה-50 והבין שהזמן והלך הרוח דורש שינוי. גם בוב דילן בפרק, ומסתבר שהוא באמת רצה להיות "רולינג סטון".

מבין עיתונאי הרוק והמוזיקאים הגדולים שמתראיינים בפרק הראשון, תמיד אפשר לסמוך על קית' ריצ'רדס, שבין שאר המרואיינים, נציגי דור המייסדים, יודע לעורר חיוך גדול כשהוא מופיע על המסך. אנחנו מגלים, למשל, ש"Satisfaction" הוא שיר שנגלה לריצ'רדס בחלום. ריצ'רדס מספר שקם מהמיטה, לחץ על מכשיר ההקלטה הישן שלו, הקליט 30 שניות של השיר, שכח לעצור את המכשיר וחזר לישון. "יש גרסה איטית של 30 שניות", הוא מספר, "ואחריה ארבעים דקות של נחירות".

הפרק השני סוקר את השלב השני של הרוק - "הרוק הניסיוני - האמנותי". פה מתגלים לנו ענקי התקופה, "פינק פלויד" ו"הוולווט אנדרגראונד". הראשונים יוצרים סנסציה בבריטניה כששירם, "See Emily play" הופך מיצירת בכורה ניסיונית ללהיט מצעדים, ובכך הופך את מוזיקת הרוק לעניין לגיטימי. בינתיים בניו יורק, "הוולווט אנדרגראונד" עורכים אודישן אצל אנדי וורהול. האודישן מתקיים, אגב, בכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטרים. דיוויד בואי מדבר על סיד בארט, לו ריד מדבר על החופש היצירתי שהעניק לו וורהול.

ומה עם הפאנק? הוא מגיע כעידן השלישי של הרוק. ג'ון ליידון מה"סקס פיסטולס" מספר איך מלמל באודישן שלו ללהקה ואחר כך החליט להופיע על סיפונה של אונייה שחולפת ליד בתי הפרלמנט עם "God save the queen", גם ייצוג נשי יש בפאנק, עם פטי סמית' והסוסים שלה.

עידן הרוק הרביעי הוא הרוק הכבד, "Black Sabbath" ו-"Deep Purple", שחור בעיניים וגיטרות חורקות ומי ידע בכלל שהכל התחיל מנגן גיטרה שאיבד אצבע בתאונת עבודה וחיפש שיטה חדשה שתאפשר לו להמשיך ולנגן על הגיטרה החשמלית. בפרק החמישי אנחנו פוגשים את "הבוס" - ברוס ספרינגסטין ואת "קווין", אלו שהיו הראשונים לנגן באיצטדיונים גדולים. אלו שהפכו את הרוק לסנסציה שממלאת מגרשי כדורגל.

הפרק השישי הוא פרק מרגש. הוא מתחיל באפלוליות המועדונים של סיאטל עם בחור מהעיר אברדין בוושינגטון, שעובד כשרת בבית הספר ממנו נזרק. קוראים לו קורט קוביין. הפרק מתעד את הפיכתו של קוביין לאליל הרוק האלטרנטיבי, יחד עם חבריו ל"נירוונה", ויחד עם "הפיקסיז" ו"REM". הוא מסתיים, איך לא, כמו כל סיפור רוק טוב, בהתדרדרות של קוביין ובמותו של גיבור דור האיקס. "Everybody hurts" של סטייפ והחברים מגבה את האבידה הענקית הזו בצורה הטובה ביותר.

העידן השביעי והאחרון של הרוק הוא עידן משוכלל. נואל גלאגר מ"אואזיס" מחפש אתר גדול מספיק כדי להעלות בו את המופע הגדול ביותר של להקתו. המתחרים, "בלר", ביקשו להמשיך את הקו שהנחיל מוריסי עם הסמיתס' ולהפוך את סצנת האינדי הבריטית למעצמה מסחרית. זה קרה, ועכשיו המבט הוא אל דור העתיד. השאלה שמתעוררת בפרק היא האם להקות כמו "Coldplay" ו"הארקטיק מונקיז" יוכלו לשמור על הגחלת שהנחיל דור המייסדים, אז בשנות השישים.

בשורה התחתונה, "תולדות הרוק" היא מסמך מרתק ומרגש שכל אוהב מוזיקה חייב לעצמו והיא בית ספר מצויין לדור שלא מכיר את האנשים, הסיפורים ואת השירים הגדולים שהפכו לפסקול של ארבעה עשורים.

"תולדות הרוק", יס דוקו, החל מיום א' ה-15 ביוני.

תגובה 1:

שרון לוי אמר/ה...

באמת אחת הסדרות המרתקות והמושקעות, כיאה לבית היוצר של הבי.בי.סי. פשוט לעולם לא מאכזב הערוץ הבריטי.