במה כדאי לצפות?
"יצורים מכונפים" הוא סרטו החדש של Rowan Woods במאי לא מוכר שאחראי בעיקר על כמה פרקים בסדרות כגון "Fireflies" ו "Farscape" הישנות, ב 2005 הוציא את סרטו הראשון בשם Little Fish בו שחקה Cate Blanchett בתפקיד הראשי, הסרט מבוסס על הנובלה של Roy Freirich .הסרט Winged Creatures בנוי בצורה המוכרת לנו מסרטים בסגנון "התרסקות" זוכה האוסקר מ-2004, בו אנו נחשפים לפאזל קולנועי הנבנה לתמונה שלמה ככל שמתקדם הסרט.
עלילת הסרט סובבת סביב אירוע טראגי בו נכנס איש לדיינר שכונתי קטן יורה בכמה מהאנשים ולבסוף מתאבד. מאותו הרגע מתחיל הסרט לחשוף בפני הצופה את הקשר בין כל הדמויות ואת ההתמודדות של כל אחת מהן עם הסיטואציה הדרמטית שעברו.
המלצרית, הרופא שבדיוק יצא מהדיינר שניות לפני הירי, אחד הסועדים שרק רצה קפה, שני ילדים שאביה של אחת מהם נורה למוות, חייהם משתנים מנקודה זו והלאה כאשר כל אחד רואה את הירי מזויית אחרת מהולה בעצב, כעס, שמחה ואמונה.
בסרט תמצאו סוללה מרשימה של שחקנים מובילים בהם – דקוטה פנינג, Jackie Earle Haley אותו כבר ראינו השנה כרושאך בסרט "השומרים",קייט בקינסייל, גיא פאריס ואפילו Forest Whitaker שכל סרט בהשתתפותו מקבל ערך מוסף.
למרות רשימת השחקנים המכובדת ועלילה טובה,היה איזה פספוס שלמרות שהסרט היה מרגש הוא לא ממש את העביר את המסר, ואני מדבר על הבמאי הטרי, אולי מישהו עם יותר ניסיון היה עושה תוצאה יותר טובה.
ציון: 3 כוכבים - הסרט עצמו טוב למרות שהוא לא ברמה של סרט כמו "התרסקות", הוא מומלץ כי העלילה מעניינת, סרט שרצוןי לראות רק בDVD (ועדיף לבד זה לא סרט לצפות עם החברים).
"Incendiary" - 'אסון התאומים' הבדיוני של בריטניה, ארבעה מחבלים מתאבדים מתפוצצים, איפה אם לא באצטדיון כדורגל במשחק החשוב של העונה, 2003 קורבנות, מישל ויליאמס בתפקיד אמא צעירה המאבדת את בנה ובעלה באותו יום גורלי מייחלת להיות הקורבן ה-2004, אשמה ובדידות הם מנת חלקה מהתופת.חייה שלאמא צעירה מתחילים ונגמרים בבנה בן הארבע, דמותה החד מימדית מעוצבת ומוגדרת לאור חייו ומותו של בנה היחיד, נשואה ל'שוטר' גם הוא יותר 'אבא' מבעל.
ממרפסת ביתה היא צופה בצעירים שכמותה מבלים בפאב שמעבר לכביש, שעה שהדבר היחידי הקושר בינה לבין בעלה , שוטר במחלקת סילוק פצצות ביחידה למלחמה בטרור הוא בנם המשותף.
ערב ערב בשובו מהעבודה היא שואלת:' ואיך היה היום?' והוא משיב: 'אני עדיין כאן לא?' עד שאינו...
סקרנותה לאהבה מעבר ל'אהבת אם' גוברת והיא 'חוצה את הכביש', בירה אחת בגפה מובילה לרומאן עם ג'ספר, עיתונאי מהפאב שממול.
מבוסס על רב מכר מאת כריס קליב שפורסם באופן מקרי או שלא. אין לדעת, הגורל מתעתע לעתים, ב-7 ביולי 2005, ערב מתקפת הטרור ברכבת התחתית של לונדון.
עוד שיתוף פעולה מוצלח בין מישל ויליאמס ואיאן מקגרגור, משחקה של ויליאמס משתבח עם המבטא הבריטי הכבד ומקגרגור כמו תמיד מעולה. נקודת מבט 'ספרותית' משהו, רכה וקשה לעיכול בעת ובעונה אחת על הכאב הבלתי נדלה של לאבד מישהו אהוב... עיבוד לא רע בכלל לאלה שחרצו דיעה לגבי סרטים שמקורם בספרות – מומלץ!
ציון: 3.5 כוכבים - מומלץ מאוד, מאד מרגש.
******
על איזה סרטים לוותר?
Underworld: Rise Of The Lycans (או בשמו העיברי "מלחמת האופל: עלייתם של אנשי הזאב") זהו פריקוול (הקדמה) לשני הסרטים הרשאונים.הסיפור המקדים בעצם מראה לנו מה גרם לאותו קונפליקט אלים בין הערפדים האריסטוקרטים הידועים בשם סוחרי המוות, לבין אלו שהיו פעם העבדים שלהם, אנשי הזאב.
אנו מוזמנים לגלות את עברם המייסר של אנשי הזאב. אותו גזע שדוכא ושועבד בידי הערפדים האריסטוקרטים ואדונם האכזר, ויקטור (ביל ניי בהופעה נוספת). אותו גזע מסכן שהיה מוכן לספוג הכל, עד לאירוע ששינה את הכל. הרגע שבו איש זאב בשם לוסיאן (מייקל שין מ”פרוסט/ניקסון” ) התאהב בבתו המסורה של מנהיג הערפדים. קוראים לה סוניה (רונה מיטרה). היא אוהבת בגדי עור שחורים, גברים שעירים ונהנית לקיים יחסי מין במקומות לא שגרתיים. צריחים למשל. ונשאלת השאלה, האם רומיאו וסוניה יצליחו להגשים את תשוקתם הבין-גזעית בליל חורף גשום? את התשובה תקבלו בסופן של 92 דקות תולשות איברים.
מי יאוהב את הסרט? אוהבי הסרטים הראשונים של "מלחמת האופל" ואוהבי ערפדים ואנשי זאב .
ציון: 3 כוכבים- כי אני אישית חושב שהסרט מאוד מיותר .
את פרנק מילר אנו מכירים כאמן הקומיקס שיצר יצירות שימשו לא אחת כבסיס לסרטים עלילתיים, מצליחים יותר ופחות, ביניהם "300", "אלקטרה" ו"סין סיטי".בסרט "The Spirit" הפעם מילר ישב על כסא הבימוי וכאן הוא מתבסס על יצירה גרפית לא שלו אלא על זו של וויל אייזנר, אחד מאמני הקומיקס הבולטים שידעה האמנות הצעירה הזו ובמובנים רבים אביו הרוחני של מילר.
"הרוח" שבמרכזו גיבור על אפל בעיר בדיונית, הוא הסרט הראשון שמילר מביים לבדו, שלוש שנים אחרי שקיבל קרדיט בימוי משותף עם רוברט רודריגז על "סין סיטי". ובאמת, יש כאן לא מעט דימיון חזותי ל"סין סיטי". (צבעים אפלים של שחור-לבן-אדום)
אלא שהסגנון הוויזואלי של מילר הופך, עם הכניסה לקריירת סולו כבמאי, למשהו מצועצע לחלוטין למרות האפלוליות שלו. "סין סיטי" פוגש את "דיק טרייסי", אם תרצו. אבל גם אם מקבלים בברכה את הסגנון הבעייתי, הרי שהסיפור עצמו לא מחזיק מעמד ומתפזר לכל עבר.
אז כנראה שפרנק מילר צריך לחזור ליצור את היצירות המעולות שלו ולרדת מהבימוי, או למצוא לו שותף שיעזור לו לביים.
ציון: 2 כוכבים - רק בגלל הסגנון הוויזואלי והאקשן, מצד שני הסרט מאוד משעמם והעלילה מתפזרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה